מרק מינסטרונה זהו מרק שתמיד מעלה לי אסוציאציה של טוסקנה.
לפני כמה שנים נסעתי לטיול באיטליה ומכל המקומות שביקרתי בהם, דווקא מקום אחד זכור לי היטב.
הגענו לכפר קטן וירוק באמצע שום מקום בטוסקנה ובו מלון קטן שהיתה לו מסעדה חשוכה ותת קרקעית אם זכרוני אינו מטעה אותי. במסעדה הזו בילינו כל ערב במהלך השהות שלנו שם, וכל יום ניסינו לאכול מה שהמליץ המלצר באותו הערב.
על דבר אחד לא יכלתי לוותר, מרק המינסטרונה שלהם.
מרק מלא בירקות ומלא בטעמים שמהווה ארוחה שלמה של ממש, ארוחה מזינה וטעימה שלא מפסיקה להעלות לי זכרונות מהמקום הקטן ההוא.
מאז אותו המקום, ניסיתי את המרק בכל מקום שהגעתי אליו באיטליה. זה פשוט לא היה זה.
בארץ חיפשתי אינספור מתכונים, אבל לא הצלחתי להגיע לנוסחה המדויקת.
לפני כמה שנים מצאתי במקרה מתכון שבטעמו היה זהה לחלוטין למרק שאכלתי אז, אך המתכון נעלם לו וכך החיפוש המשיך.
לאחרונה ניסיתי גרסה של המרק שאומנם לא יצאה זהה לגמרי, אך בהחלט מספקת, משביעה ומשאירה טעם של עוד בפה.
כהוכחה לכך, בעלי סיים סיר אחד לבד וביקש שאכין אחד חדש ביום שלמחרת. גם הוא התחסל ברגע.
מדובר במרק שאופן ההכנה שלו מצריך זמן מראש, אך הוא שווה כל דקה שמשקיעים בו.
מה צריך?
מעט שמן זית
2 שיני שום קצוצות
1 בצל סגול גדול קצוץ דק (אפשר גם לבן)
2 מקלות סלרי חתוכים יחסית קטן
1/2 כוס עלי סלרי קצוצים
1 גזר גדול חתוך לקוביות קטנות
2 עגבניות חתוכות לקוביות
1 גמבה אדומה חתוכה לקוביות
100-150 גרם רסק עגבניות (קופסא קטנה)
1 תפוח אדמה אדום חתוך לקוביות
1 זוקיני גדול פרוס לטבעות
1 כוס שעועית קפואה סנפרוסט (ירוקה או לבנה)
1 כוס פסטה קצרה, עדיפות לקטנה לא מבושלת
7 כוסות מים רותחים / למלא את הסיר שלושת רבעי גובה
2 כפות מרק עוף צמחוני פרווה
מלח ופלפל לפי הטעם
איך מכינים?
1. מטגנים בסיר גדול על אש בינונית-גבוהה בצל עם סלרי וגזר לכמה דקות עד שיתרככו מעט.
2. מוסיפים שום קצוץ וממשיכים לטגן.
3. מוסיפים את שאר הירקות ומערבבים.
4. מוסיפים רסק עגבניות ותבלינים ומערבבים.
5. מוסיפים מים רותחים ומביאים לרתיחה (יודעים שזה רותח כאשר יש בועה באמצע הסיר ולא רק בצדדים).
6. מכסים את הסיר, מנמיכים להבה ומבשלים רבע שעה.
7. מוסיפים שעועית וממשיכים לבשל עוד רבע שעה.
8. מוסיפים פסטה (במידה ומשתמשים בשעועית ירוקה ניתן להוסיף אותה גם בשלב זה) ומבשלים את המרק עד שהיא מוכנה.
9. טועמים, מתקנים תיבול וזוללים.
בתיאבון,
מיס ביס 🙂
