אני לא אשכח את אותו הערב לפני ארבע שנים שבו הוזמנתי לארוחה אצל חברים, מסוג הארוחות שכל אחד מביא משהו.
אתחיל את הפוסט הזה בגילוי נאות. נגמר לי הזוקיני בבית וכל מה שמצאתי היו רק קישואים. גם טוב. כן, אני
אני יודעת שנעלמתי להרבה מאוד זמן. גיליתי שכשאני בהיריון המטבח הוא לא חבר שלי כל כך. רחוק מזה. וגם עכשיו
כבר שבועות שאני חושבת מה להכין לחג. יש לי נטייה כזו לנסות דברים חדשים כל השנה, אך כשמגיע חג השבועות
אם שואלים אותי מהו החג האהוב עליי, אני לא באמת צריכה לחשוב. ברור ששבועות! בתור מכורת גבינות ומוצרי חלב, החג
בשלושים שנותיי הספקתי לבקר בארבע עשרה מדינות. בחלקן אף ביקרתי כמה פעמים. בתיאלנד עוד לא יצא לי לבקר ובכלל במזרח
אני לא כל כך יודעת איך להסביר את זה, אבל לאחרונה יש לי חשקים לדברים קצת אחרים מבדרך כלל. פתאום
אני מאוד אוהבת לטייל, זה תחביב שנכנסתי אליו חזק יותר מאז שגלעד נכנס לתמונה. אני זוכרת את הפעם הראשונה שעשיתי
אני לא באמת זוכרת מתי פיתחתי את האהבה להמבורגר. כילדה אני זוכרת את האושר שהיה לי על הפנים כשאמא החליטה
אמרתי לא פעם ולא פעמיים כמה אני אוהבת ירקות ירוקים. אני חושבת ללא הפסקה איך אני יכולה לחדש בטעמים חדשים.
תכירו, זה המרק שנמצא קבוע אצלנו על השולחן בפסח. טוב, אחד מהם. יש לנו מלחמה קבועה במשפחה, איזה מרק הכי
אז ככה… לא אצא מתוך הנחה שכולכם יודעים מה זה קולורבי. במידה ומישהו לא יודע, על קצה המזלג, בעצם מדובר
אני יודעת ששקשוקה היא אחד המאכלים שהכי נתפסים כישראליים. אני הכי מרגישה ישראלית, באמת! אבל אף פעם זה לא היה
בתור צמחונית שלפני הרבה מאוד שנים אכלה בשר, ישנו חיפוש מתמיד, לפחות עבורי, בתחליפים לבשר על מנת לשחזר מתכונים בשריים
נחשפתי לקייל לפני כמה חודשים. לא אכלתי אותו, רק ראיתי אותו על המדפים בסופר ובכל מיני כתבות באינטרנט. כשבחנו את
אם אומרים לי לבחור דבר אחד שאותו ורק אותו אוכל לאכול לאורך כל ימי חיי, כנראה שזו תהיה פיצה. טוב
אני מאוד אוהבת ירקות. זהו, הוצאתי את זה מהסיסטם שלי. כמה שיותר סוגים וכמה בפעמים ביום (נשמע מיני משהו, לא
מרק מינסטרונה זהו מרק שתמיד מעלה לי אסוציאציה של טוסקנה. לפני כמה שנים נסעתי לטיול באיטליה ומכל המקומות שביקרתי בהם,
אם יש משהו שאני מכורה אליו זה מרק שעועית, אבל לא סתם מרק שעועית, אלא המרק של אמא שלי. אני